רגשות מייצרים מציאות

הדרך ההגיונית שולחת את הרצון שלי לגרש  את המחשבות ולהאבק ברגשות השליליים, להפוך אותם לחיוביים ומהר.

גם לי זה קורה, שהבוקר התעוררתי בלי חשק לכלום. מרוקנת עצובה אפשר אפילו לומר מיואשת. פשוט אבודה.
אין לזה קשר למציאות, כי שום דבר לא השתנה באמת מאתמול פשוט הרגשות מציפים אותי בלי שליטה.

יש בכולנו רצון שהחיים שלנו יהיו רצופים ברגשות חיוביים ושנמנע מעצבות ותחושות לא נוחות. גם עליי התזונה המחשבתית משתלטת בצורה שלילית ומורידה אותי למטה, הרבה דברים משפיעים על מצב הרוח שלי, וברור לי שזה חלק בשינוי פנימי שמתחולל בי. היום קמתי ככה. והחלטתי פשוט לתת לזה להיות. אני מבינה שיש ימים כאלו וזה חלק משיעור החיים.

אז מה עשיתי? איך הצלחתי לפנות מקום לרגשות השליליים ויחד עם זאת לתפקד בחיי היום יום?

כשנכסתי לחדר הטיפולים (בעצם הגעתי לעבודה) הקדשתי 5 דקות לאיסוף עצמי ולהתמקדות בקו האמצע שלי (דמיון מודרך). הזכרתי לעצמי שאני בת-אדם שעומדת על האדמה ושואבת ממנה את הכוח והבטחון והיציבות שחסרים לי. המשכתי ועליתי במעלה הגוף עד האגן ושם הנעתי את אנרגיית האדמה במסלול מעגלי ימינה שמאלה קדימה אחורה, לקחתי נשימה עמוקה ודמיינתי שהתנועה יצרה כדור אור שעולה למעלה ומפעיל מחדש את כוח החיים שלי, החיוניות והאהבה שלי לעצמי על כל המורכבות של הרגע הזה עם כל הרגשות שעולים בו. כדור האור עלה עד ללב, לבית החזה משם לראש ולעין השלישית ועד לכתר שמעל לראשי, שם לקחתי עוד נשימה עמוקה והורדתי את הכדור בחזרה ללב ומשם לידיים ועד קצות האצבעות.

light-ball

התהליך הזה איפשר לי להכנס "נקייה" לטיפול  ולהיות קשובה למטופל מבלי שרגשותיי יהוו מחסום והפרעה בעבודה שלי.

בכל זאת כשהסתיים הטיפול ליוו אותי הרגשות השליליים והייתי זקוקה לדרך שבה אוכל לפרוק אותם.

במהלך חיינו אנחנו מתמודדים עם המון מצבים שמעמידים מולינו את הפער בין מציאות חיינו לבין איך שהיינו רוצים שהיא תהייה. זה מכניס אותנו של חוסר נוחות, אכזבה ותסכול ולאורך זמן אנחנו מזינים את עצמנו ברגשות שליליים שמחלישים אותנו בסופו של דבר.

אז מה אתם חושבים שעשיתי? ברור שבכיתי. כי המנגנון הזה קיים בנו בדיוק לצורך הזה, פריקת רגשות.
אני מזמינה אתכם לבכות ולשחרר החוצה, אל תמנעו מעצמכם את הדמעות הן מנקות את התסכול, הכעס ואת הרגשות השליליים, אני פוגשת הרבה אנשים שמתאפקים מלבכות, מחזיקים את עצמם ולא מתנקים מהאנרגיות השליליות. חלקם מגיעים למצב כרוני של איפוק וזה יכול לעבור מהרובד הרגשי לרובד הפיזי ולגרום לפגיעה בגוף הפיזי שמתבטאת ככאב.

 הבכי הוא כלי לשחרור העצמי אשר מנקה מאיתנו עומסים רגשיים ומפנה מקום לרגשות חדשים שיגיעו.

בעצם אחרי שבכיתי יצרתי אתחול מחדש לגוף שלי, ליום הזה ולשבוע הזה.
אחרי ששחררתי והתפנה אצלי מקום, בחרתי להזין את עצמי מחדש ולהזכיר לעצמי שאני טובה בדיוק בדיוק כמו שאני וכל מה שקורה בחיי מדוייק עבורי.

ללא ספק הבוקר הזה קיבל תפנית חדשה, האנרגיה שלי לא התמקדה בגירוש הרגשות השליליים אלא בהזמנת רגשות חדשים. זה עבד, אני כבר מרגישה יותר טוב.

בהתכווננות שלי כמטפלת במגע קיימת הידיעה שהמגע מזרים דם ואנרגיה ויכול להוביל את הגוף לשחרור חסמים בלתי רצויים בגוף ובנפש. למשל בטיפול בודי-ספין המטופל יכול לחוות שיחרור כזה שיוביל אותו לו לאתחול מחדש ובאותה מידה גם בעיסוי שאני עושה.

לקראת האביב אני מזמינה אתכם לפנות מקום לרגשות חדשים, לשנות את הסדר ולהפוך את הבלבול ללבלוב., להתנקות ולהתחדש.
באהבה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *